מנוי חודשי - מותו של מודל עסקי

בעולם התוכן הדיגיטלי נהוגים מודלים עסקיים רבים, דבר המקנה גמישות עסקית לכל מי שחושב להכנס לתחום או כבר נתון בתוכו. אחד המודלים העסקיים הנפוצים ביותר בקרב משחקים, רשתות חברתיות ואפליקציות דיגיטליות ארוכות טווח הוא מודל המנוי החודשי (subscription).

אף כי מודל זה היה נפוץ יותר באמצע העשור העכשווי (2003-2007), הוא פינה מקום הולך וגדל למודל המיקרו-תשלומים (Micro-Payments) אשר הפך לפופולרי יותר מתמיד במהלך השנתיים האחרונות. כתוצאה מכך, מודל המנוי החודשי נותר עסקנן של חברות גדולות בעלות מונופול בתחום השירות או המוצר (ראה חברת בליזארד, מפתחת World of Warcraft אחת האחרונות אשר משתמשת במודל המנוי החודשי למשחקיה הפופולריים).

אף כי המנוי החודשי הפך לפחות פופולרי, נותר מודל זה אפקטיבי כנגד קהלי יעד או אופני שימוש ספציפים ביותר:

קהלי יעד צעירים
משחקים, שירותים ורשתות חברתיות המיועדות לילדים (3-7) או לבני נוער (8-16) נוטים לעיתים לדגול במודל המנוי החודשי לטובת דמי שימוש. הבחירה מובנת מאליה: קהל זה מוגבל באפשרויות התשלום העומדות בפניו (לילדים ונוער אין כרטיסי אשראי, לדוגמא) והם תלויים בהוריהם למימוש רצונותיהם. על ידי שימוש במנוי חודשי יכול ההורה להגביל את הוצאות ילדיו לסכום חודשי נוח וקבוע, ללא הפתעות וחיובי יתר כמו שניתן למצוא בשיטת המיקרו-פיימנטס (מודל בו משלם המשתמש נקודתית לחפצים או השירותים אותם הוא רוכש).
דוגמאות לשימוש במודל המנוי החודשי בקרב עולמות וירטואלים לילדים כוללות את Club Penguin המפורסם (אשר בבעלות דיסני), כמו גם את אחד ממשחקי הרשת רבי-המשתתפים הפופלרי ביותר Dofus.


מקצוענים
בקרב רשתות חברתיות או שירותים דיגיטלים המיועדים למקצוענים (אנשי עסקים, מעצבים, יזמים ומשקיעים) אנו עדיין עדים להמצאותו של מודל המנוי החודשי. בשל רווחיותו של מודל זה, כמו גם הסיכון העסקי הנמוך הגלום בו, נוטים ספקי השירות והמוצרים להשתמש בו בכדי ליצור רשת מקצועית מחוייבת לאורך זמן (על פי זמן המנוי).
במקרים כאלו, המנוי החודשי כולל מספר תתי-שירותים והטבות למשתמשים. דוגמא מוכרת לכך היא רשת הנטוורקינג Linked-In אשר מאגדת אנשי עסקים ומקצוענים מתחומים רבים ומאפשרת סל-שירותים והטבות תמורת דמי מנוי חודשי.

ספריות תוכן
תפיסת הVOD שכולנו מכירים מחברות הכבלים, הינה תפיסה פופולרית ומשתלמת ביותר לצרכן הקצה. שיטה זו מבוססת על ספריה דיגטלית (אינטרנט, סלולר, טלויזיה) אשר אוגדת תוכן איכותי רב בעל מכנה משותף. לדוגמא: ספרייה של סדרות, סרטים, משחקים, תמונות או אפילו ווידאו. דמי השימוש החודשיים מעניקים למשתמש גישה בלתי מוגבלת לתוכן הספרייה, המתעדכנת על בסיס שבועי או חודשי. דוגמאות לכך: אתרי המשחקים של verizon (המופעלים על ידי טכנולוגיה של חברת אקסנט הישראלית) או ספריית ה VOD של הוט ו YES.

שירותי אחסון ודומיהם
זוהי כמובן דוגמא מוכרת ומובהקת של מודל המנוי החודשי. רכישת חלל אחסון על גבי שרת המצוי בחוות שרתים, כמו גם שרותי תמיכה שונים ורוחב פס מתבססים פעמים רבות על דמי מנוי חודשי.

יתרונותיו של המנוי החודשי
מודל המנוי החודשי טומן בחובו יתרונות רבים למפעיל או ספק השירות. הוא יוצר צינור תשלום מחייב בינו לבין הלקוח: תשלום חודשי (מתמשך על פי רוב) בעלות גבוהה יחסית, תוך צמצום סיכונים שעלולים להווצר מבקשות להחזר כספי או נטישת השירות בשלב מוקדם. במילים אחרות, המשתמש לכוד בתנאי המנוי מפני שכבר ביצע את התשלום, באם ישתמש בשירות או לא.
מאידך, המנוי החודשי נחלש דווקא בשל תפיסה זו. בתקופה בה הכוח האמיתי עובר לידיו של ה"עם", זאת בשל התעצמותו של המדיום החברתי (רשתות חברתיות, קהילות, תוכן משתמשים, אתרי שיתוף), גם המודלים העסקיים החלו משתנים. מסת המשתמשים הצביעה בארנק ובחרה מודלים גמישים יותר, זולים יותר ו"מהנים יותר" כגון שימוש במיקרו-תשלומים וצריכה של סחורה דיגיטלית.
המנוי החודשי הוא אומנם מודל תשלום בטוח להורים, משתמשים בוגרים וארגונים, אך הוא אינו מהווה פתרון למיעוטי אמצעים או לשווקים חלשים כלכלית (רוסיה, ברזיל, טורקיה וכדומה) המציגים תבניות שימוש מן הגבוהות בעולם.

השינוי מגיע
גורמים רבים הביאו להחלשותו של מודל המנוי החודשי. כמובן שרווחיות המיקרו-תשלומים החלה מבססת עצמה וגרמה לשינוי משמעותי בשוק, אך מספר תופעות נקודתיות בלטו על פני השטח.
העולם הווירטואלי Habbo Hotel היה מן הראשונים שהשתמשו במיקרו תשלומים בכדי למכור ריהוט וירטואלי אשר שומש בידי המשתמשים לאבזור חדריהם בבית המלון הדמיוני. אחריו עקבו עולמות נוספים מצליחים כגון Neopets שהראו שניתן ליצור רווחיות גבוהה גם במודלים נוחים יותר למשתמש.
גם העולם הווירטואלי Second Life היה ממביאי הבשורה, תוך שהוא מבטל את מודל המנוי החודשי ומאפשר שוק-פתוח ורב כיווני למשתמשים.


משחק הרשת המאסיבי Guild Wars גם היה אחד מקוראי התיגר על תרבות המנוי החודשי בקרב משחקי MMO רבי משתתפים. אם עד אז כלל- המשחקים בז'אנר דגלו בדמי מנוי חודשיים גבוהים (10$-25$), הנה קם משחק צעיר וחדש אשר ניפץ את המודל הנהוג, וטען: "שחקו כמה שתרצו תמורת תשלום חד-פעמי". לצורך ההגינות, יש לציין כי זהו מודל עסקי "קשה" יותר לספק השירות (ובמקרה זה לחברת NCsoft) שכן הוא מחייב את הספק/מפתח להמשיך ולייצר תוכן רב (בעלות מתמשכת) אף כי התשלום כבר נגבה ממשתמש הקצה.

לאן פנינו מועדות?
אם נבחן את שוק התוכן הדיגטלי נוכל להבחין במגמות ברורות וחדות בנוגע למודלים העסקיים המצויים בו. המנוי החודשי הופך נחלתם של שירותי On Demand: משמע ספריות וידאו, משחקים ותוכן בלתי מוגבל תמורת דמי שימוש חודשיים. מבין המדיומים הדיגיטלים, הטלויזיה והסלולר ימשיכו לדבוק במודל זה עוד זמן ניכר, גם בשל העובדה כי הצרכן רואה בהם אפיקי תשלום מוכרים, שעה שהאינטרנט נתפס כפלטפורמה חינמית.

שאר עסקי התוכן נעים במהירות לאימוץ מוחלט של מודל המיקרו-תשלומים, הן לצורך רכישת סחורות וירטואליות והן לסלי שירותים קטנים ונוחים. ראה את הפופולריות הבלתי יאמנת של אפליקציות איי-פון, משחקי רשת ומשחקים חברתיים. במידה מסויימת, מודלים חדשים ו"צעירים" אלו פותחים בפני ספק השירות, המפיצים והמשתמשים אינספור אפשרויות לתגמול הדדי ולרכישה על פי מידת-כיסו של הגורם החשוב מכל: הצרכן.